העובדה הפשוטה והחותכת היא שדורון אראל היה פשוט הראשון. ראשון באופן מוחלט. לא שבעיניו מדובר בפיסגת ההישגים שלו. אבל בתקופה שיש כל מני שיאים חלקיים, דורון היה באמת הישראלי הראשון שהצליח לעמוד על פיסגת האוורסט, הישראלי הראשון שהשלים את כל שבע הפסגות (ההר הגבוה בכל יבשת) והישראלי הראשון שבעצם בחר בדרך ההרים כדרך שמתווה את מסלול חייו. למעשה, בתקופה שהוא עמד על הפיסגה הגבוהה בעולם, פחות מ-300 אנשים עשו זאת מאז ומעולם. הוא הגדיר את עצמו כמטפס מקצועי ועבד בזה ללא פשרות. כאדם תחרותי, ההישגים היו חשובים לו והאוורסט ביסס את היכולת שלו להתפרנס מהמקצוע המוזר הזה של אדם שמסתובב על פסגות הרים. דרך חייו ממש לא מסתכמת באוורסט וכפורץ דרך הוא בחר לפני כ-14 שנה לרכוש פיסת קרקע בפינה נידחת בטבע הקנדי הפראי באמת ולארח שם אנשים, היכולים להגיע רק באמצעות מטוס קטן, הנוחת באגם. גם אחרי עשרות שנים, ההרים לא מעייפים אותו. להיפך - ״ההרים הצילו את חיי מהשיעמום״ אומר דורון אראל.

מפגש מרגש בשבילי - כאשר כילד קראתי בצמא את הרפתקאותיו מעל דפי ידיעות אחרונות.