באמצע המאה ה20 חל המפנה המשמעותי ביותר במה שיכונה לימים 'התפיסה הלשונית של הפוסט מודרניזם'. לודוויג ויטגנשטיין הצעיר, משלים בשבי האיטלקי את חיבורו 'מאמר לוגי פילוסופי', אשר חולל סערה בקרב הפילוסופים והבלשנים מהזרם הפוזיטיביסטי של זמנו, ובעקבות כך מוזמן לאנגליה שם הוא משתקע לשארית חייו. עם הזמן הוא עובר מהפך מחשבתי ומנסח את רעיונותיו (שיצאו לאור בצורה מודפסת בעיקר לאחר מותו) ומניח את היסודות למחשבה הפוסט מודרנית, 'השפה  כשימוש' ו'משחקי לשון'. מאוחר יותר בצרפת קבוצה של הוגים ופילוסופים, שהבולטים ביניהם הם מישל פוקו וז'ק דרידה, מנסחים את ההנחות הנוספות של החשיבה הפוסט מודרנית כשהרעיונות הבולטים ביותר ביניהם הם הכפיה של אידיאולוגיות ותפיסות דרך השפה, הדקונסטרוקציה, והשפה ככלי פוליטי.  נשמע לכם מוכר?

על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם

ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב

https://youtu.be/0FEdGXvzb4w