אליסף פרץ היה נותן הכל כדי שהמשפחה שלו תהיה בנאלית ומשעממת. בראיון להסכת סרוגים הוא מספר על הכיפה שירדה בצבא, האמונה התמימה, האבל וההדחקה, ועל הדרך שלו "להציל את עצמי מעצמי"הוא מספר על הצוואה של אבא, על הסיבה שבגללה אמא שלו לא תשתמש בכוח שלה למינוף פוליטי, ועל איך זה להיות ספרדי, עממי ופשוט במסדרונות של עיריית ירושלים

משה ליאון גדל בגבעתיים אבל מתעקש שהוא בכל זאת "ירושלמי מאוד מאוד", ועושה כבר 4 וחצי שנים את מה שהוא מגדיר "התפקיד הכי קשה שיש".הוא לא מצליח לבחור בין בתי הקפה האהובים עליו כשיש לו שעה פנויה ("ואין"), ולמרות שכל שבת הוא אומר לעצמו שהפעם לא ילך לכותל, "אני מוצא את עצמי הולך לשם, כמו מגנט".על הכיפה שעל הראש שלו הוא וודאי לא מתנצל, ומאמין שהחלום על ירושלים מושלמת - לא רחוק.

דניאל זמיר עושה הכל כדי לא להיכנס לשום משבצת. על הכיפה דגל משיח בצבעי להט"ב, חולם להתחתן עם אישה אחרי שיצא מהארון, ואם תשאלו אותו, יש פתרון בהיר ופשוט ליצירת עולם מושלם

חברת הכנסת לימור סון הר מלך מוכרת כאישה היחידה במפלגת עוצמה יהודית, מקדמת את חוק עונש מוות למחבלים ולא מתנצלת על הנוכחות שלה בחווארה.למרות זאת, היא גדלה בבית חילוני, התחנכה בערוגות השמאל הציוני, ורק כשהייתה בת 20 פגשה מקרוב את ההתיישבות: "עד שפגשתי את המציאות, גם אני חשבתי שהם קיצוניים והזויים", היא מספרת.בשנת 2003, האדמה נשמטה תחת רגליה. "השמיים היו תכולים, הנוף יפיפה. שום דבר בטבע ובמציאות לא סיפר את מה שעומד להתחולל עוד מספר רגעים".הרכב בו נסעה עם שולי הר מלך, בעלה, רוסס על ידי מחבלים ושולי שהגן עליה מת במקום. היא נפצע ונותחה מספר פעמים, אחת בהם הייתה ניתוח קיסרי בו ילדה את בתה בחודש שישי, כשבבית תינוק בן שנה וחודשיים."אני מגדלת ילדים במקום הזה, נוסעת על הציר הזה ולא יודעת אם אחזור. אני יודעת את המשמעות של לגור שם ואני בוחרת כל יום לחיות. שם".

אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי מבקשת שנציג אותה כ'סבתא מלכה', אבל רואה את עצמה בעיקר כמטפלת זוגית, שמחברת בין ההלכה לחיים. "השאיפה שלי היא להסתכל בעיני הנינים שלי ולהגיד- סבתא רבתא השתדלה לתקן".בהסכת סרוגים היא מדברת על פורום תקנה שהייתה ממקימיו:"היום, לא יכולה להמליץ עליו", על פגיעות מיניות: "עובדת על מאזן אימה שיגן על הנפגעות", ועל הציונות הדתית: "זו משפוחה, אבל היום אני כבר מיואשת".

אילה בן גביר פותחת הכל בשיחה אחת על אחת, ומספרת על ההיכרות עם איתמר: "מה עורך דין? רציתי רועה צאן", על ארץ נהדרת: "מזיז אותי? אל תגזימי", ועל התקשורת הערבית שמשקשקת מבעלה.(צילום תמונה: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)

הרב אגל-טל עבר מסלול ציוני דתי קלאסי, אבל הוא ממש לא בטוח שלציבור הזה יש הצדקה. הוא למד אצל הרב טאו: "בעל תביעה רוחנית רדיקלית", שידך את נחמה תאנה: "יש לי אמפתיה, עד היום", ומאמין שמה שחסר לנו, זו משמעות: "יש לך אור? תמכור אותו! אנחנו במסע להבערת האש"

"ברגע ששומעים פמיניזם מיד ממשיכים את הקו הדמיוני של מאבק כוחני וקולני שמייצר שוויון טוטאלי בכל דבר", מסבירה שרון בריק דשן. לתפיסתה, "העולם הדתי הוא כזה שצריך להיות מבוסס על שוויון בין המילים, ועל מעורבות נשית, לכתחילה. "זו דרך המלך גם בביטוי תורה ועבודה, הקלאסיקה של הציונות הדתית. איך נוכל בלי לשלב ערכים מעולמות שונים?"

"מבחינתם, הכור הגרעיני מותקף", מספר מורדי מילר בהסכת 'למשוך בחוטים' על אנשי נעם, ומדבר על עצי אשוח לצד חנכיות, החיים בסינגפור ופרשת הרב טאו. "אם שום דבר לא ישנה, ​​אולי שום דבר לא משנה?" עוד תכנים מחכים לכם בסרוגים: https://www.srugim.co.il/