הפרק הזה הוא ההמשך של הפרק הקודם עם פרופסור ברק-קורן. אם לא האזנתם לו, אנחנו ממליצים להתחיל ממנו. דיברנו בו על הרקע ההיסטורי והמשפטי לרפורמה, וניסינו להבין איך הגענו עד הלום. הפרק הנוכחי מסתכל על הרפורמה עצמה ממש. פרופסור ברק-קורן הסבירה לנו את העקרונות של תוכנית רוטמן-לוין, הסכנות האפשריות אם תעבור, ואיזה סוג של שינויים עדיף לבצע אם רוצים לפתור את הבעיות שדיברנו עליהן בפרק הקודם. הפרק הזה הוא הזדמנות מצויינת להבין יותר טוב את התכנית ומה שהיא מציעה למי שנמאס לו מסיסמאות וכותרות ורוצה לצלול לפרטים עצמם. חשוב לציין שמאז הקטת הפרק נעשו מספר שינויים קלים בהצעות, יצאו מספר מתווים, ביניהם מתווה הנשיא ונראה שלפחות בחלקם, הוטמעו חלק מהמלצותיה של פרופ' ברק-קורן. לינק למסמך של פרופ' נטע ברק-קורן http://bit.ly/3FaDXB1 האזנה נעימה!

הפרק הזה מנסה להבין את הרפורמה כמו שצריך, לעומק, ולהיות קצת כמו מורה נבוכים למי שרק שומע סיסמאות והיה שמח לצלול לעומק הדברים בצורה מאוזנת. לשם כך הזמנו את פרופסור נטע ברק-קורן ללמד אותנו, ולמזלנו היא הסכימה.  פרופ׳ נטע ברק-קורן היא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עומדת בראש המרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון, וחברה במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה, ולא מזמן היא כתבה ניתוח מקיף להצעת הרפורמה שהפך לויראלי תוך ימים ספורים. את השיחה הזו חילקנו לשניים: בפרק הראשון דיברנו על ההיסטוריה, והרקע שהביאו את בג"צ ללב המחלוקת הציבורית והחברתית בישראל. בפרק השני דיברנו על עיקרי הרפורמה עצמה, הסכנות האפשריות שלה, והצעות אלטרנטיביות לתיקון. הפרק הבא ארוך במיוחד - שעה וחצי. אנחנו לא נוהגים להקליט פרקים ארוכים כל כך, אבל היה לנו חשוב שפרופסור ברק-קורן תתן את התמונה המלאה שלדעתנו נדרשת כדי להבין את השאלה הפשוטה - איך הגענו עד הלום? תודה לעומר גריג על הסיוע בהפקה. לינק למסמך של פרופ' נטע ברק-קורן http://bit.ly/3FaDXB1 האזנה נעימה!

הפרק הזה הוא המשך של הפרק הקודם עם אריאל פינקלשטיין. בחלק הזה דיברנו על הסייגים לביזוריות, על הפחד משחיתות, על והחשש מפשיטת רגל של רשויות מקומיות ועל מנגנונים שיגנו על הרשויות מפני כך. סיכמנו בשאלה לגבי הסולידריות החברתית והחוזה החברתי בישראל בעולם של רשויות מבוזרות.

בפרק הזה דיברנו עם אריאל אריאל פינקלשטיין. אריאל הוא ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקר שלטון מקומי, דת ומדינה וחרדים, בוגר תכנית הצוערים לשלטון מקומי של משרד הפנים ומומחה לנושא רשויות מקומיות. את השיחה הזו פיצלנו לשני חלקים. בחלק הזה נדבר על השלטון המקומי בישראל, ועד כמה הוא חלש ביחס לרשויות מקומיות אחרות בעולם. דיברנו על ההשפעה הפוטנציאלית של הרשויות המקומיות בישראל להיטיב עם התושבים, ועל איך שהריכוזיות פוגמת בכך. עוד דיברנו על החשיבות של חיזוק הדמוקרטיה ביחס לשלטון המקומי, ועל האפשרות לצמצום השחיתות באמצעות הביזוריות.

הפרק הזה הוא המשך של הפרק הקודם עם עמיחי דנינו. בפרק הזה, נדבר על השבט הנעלם של המסורתיים, והשבט המתהווה של החילונים. עמיחי טוען שהחילונים ניצבים בפני דילמה זהותית: האם להפוך לשבט, עם כל הזכויות הנילוות שבדבר, במחיר של לוותר על המעמד הנוכחי שלהם בתור הגמוניה שולטת, או להישאר הגמוניה בתודעה העצמית ולהיכשל בהחזרת השלטון. קישורים מאת עמיחי פאנל דיון בתנועת באירוע של תנועת תיקון על ממלכתיות ומסורתיות, כולל דברי עמיחי: https://fb.watch/gqi-u4z07O/ מצגת כנס ירושלים למסורתיות: http://bit.ly/3gJvaxc

בפרק הזה דיברנו עם עמיחי דנינו. עמיחי הוא סמנכ"ל בחברת האשראי Invocap, יועץ אסטרטגי, חוקר ממלכתיות ומסורתיות בתנועת 'תיקון', ועמית מחקר ביוזמת המאה.    את השיחה הזאת פיצלנו לשני חלקים . בחלק הזה נדבר על שבטיות בחברה הישראלית ועל ממלכתיות רזה ביחס לממלכתיות עבה. הטענה המרכזית של עמיחי היא שהממלכתיות היא אמצעי להתמודדות עם השבטיות בחברה הישראלית אבל מאז קום המדינה היא השתנתה משמעותית  ולא בטוח שהיא יכולה לספק מענה כפי שסיפקה בעבר.   קישורים מאת עמיחי פאנל דיון בתנועת באירוע של תנועת תיקון על ממלכתיות ומסורתיות, כולל דברי עמיחי: https://fb.watch/gqi-u4z07O/ מצגת כנס ירושלים למסורתיות: http://bit.ly/3gJvaxc

על מה דיברנו? דיברנו על דפסי הבחירה. מי מצביע למי ולמה. אמנם לא בפעם הראשונה - שאלנו את עצמנו איך הגענו למצב הזה. אבל זה מעניין.

הבחירות מאחורינו, אבל שאלות של איזונים ובלמים תמיד יהיו רלוונטיות. חקרנו את המשך המקרה של שיקלי כדי לנסות להבין מי בעל הבית בעולם המשפטי - ועדת הכנסת, בית המשפט המחוזי, או בית המשפט העליון

על מה דיברנו? על ההסכם עם לבנון, הגבולות, המשבר בלבנון, האינטרס האמריקאי והאינטרס של חיזבאללה. על השתלשלות האירועים, האיום של חיזבאללה על אסדת כריש, הקלף ששלפה לבנות במו"מ ועל הצורך שלנו לשמור על השקט כדי להפיק גז בעצמנו. האם היה צריך משאל עם? האם ההסכם טוב לישראל? על כך ניסינו לחשוב ולהשיב.

על מה דיברנו? דיברנו על התפתחות המדע לכדי אמונה ביכולת לתפוס את החוקים שמניעים את ההיסטוריה ואת החברה. על האידיאולוגיות הגדולות שכוננו את המאה ה-20 ואחריתן במציאות פוסט מודרנית לאחר מלחמות העולם. על התפיסה המוסרית החדשה שהחליפה מרכז כובד אידיאולוגי במדידה והשוואה של עצמנו ביחס לעמיתנו, ואיך עברנו מבחינה של יחסי עוצמה לתבנות שלהם, ומה ההשלכות של השינוי הזה?

על מה דיברנו? מה אנחנו בוחרים, אנשים או מפלגות? דרך השאלה הזו ניסינו להבין האם הפסילה של חבר הכנסת עמיחי שיקלי הייתה לגיטימית או לא, מה דפוק בפרוצדורה, ומה שיקלי היה צריך לעשות מוסרית?   הערה: מאז שהקלטנו את הפרק העניין כבר הגיע לבג"צ... מה שלא דיברנו עליו ונדבר בהמשך: האם השופט עמית צדק בהחלטה שלו, מה החליט בית המשפט המחוזי, והאם הכרעת בג"ץ הייתה צודקת.

על מה דיברנו? מאז הקורונה העבודה השתנתה בצורה דרסטית ואנשים מחפשים משמעות בעבודה. האם החיפוש אחר משמעות בעבודה הוא תופעה חדשה או שהוא קיים מאז ומעולם? ניסינו להבין את המשמעות שבעבודה - מאיפה היא מגיעה ואיפה עובר הגבול בין העבודה לחיים הפרטיים בעולם משתנה. רפרפנו דרך היהדות, מארקס, האתוס האמריקאי והפערים הרב דוריים בציפייה למשמעות בעבודה.

על מה דיברנו? ישראל מייצאת שני דברים עיקריים: הייטק, וזיכרון השואה. למה יאיר לפיד הולך ליד ושם ולא לכותל? איך זה משרת את ישראל, ואיך זה פוגע בה? ומה למד באמת העולם מהשואה?

על מה דיברנו? האם היה אפשר למנוע את האסון במירון? של מי האחריות למחדל? מה היה צריך לעשות קצין המשטרה? האם האשמת המדינה ומנגנוניה היא מוצדקת? ומה הבעיה עם ועדת החקירה וועדות חקירה בישראל בכלל.

על מה דיברנו? על השביתה המסתמנת במערכת החינוך, הסכמי השכר, מודל השכר של המורים; על כך שכל מי שנוגע למערכת החינוך לא מרוצה ממנה; למה אנחנו לא מרוצים? על כך שמורים מרגישים מאוימים מהמערכת, ובצדק מבחינתם; על המחירים של ניהול ריכוזי אל מול הצורך בליבה לאומית משותפת; קצת על ארגוני המורים; ועל המקום של מערכת החינוך בין בחירה להכתבה מלמעלה, בין ליברליזם לממלכתיות ריכוזית.

על מה דיברנו? על מחקר אודות כלים למיתון הקיטוב הפוליטי, על התקשורת כמעצבת תודעה; מעבר מסיפור מאחד לסיפור של יחידים; המדיום הוא המסר, אך האם המדיום נוצר כתוצאה משינוי ערכי או שהמדיום מחולל את השינוי הערכי? לבסוף, על משבר הליברליזם? האם אנחנו מאושרים יותר ככל שאנחנו חופשיים יותר והאם בכלל מותר לחשוב ולדבר על כך בימינו?

על מה דיברנו? על המבצע האחרון בעזה - עלות השחר - מה חדש בו? עד כמה ההתמודדות מול עזה היא ביטוי לחוסר היכולת לקיים כל מדיניות אחרת ועד כמה ברירה של ניהול מתחים מושכל. מה המחירים של מדיניות הדחיינות בטווח הארוך? על אימוץ הערכים של מי שקונים ממנו נשק; על הליברלים בליכוד; האם ניצחון הליברליזם בישראל הוא אמתי? ואם כן, האם הוא ניצחון פירוס? המתח בין הרכבת משקפיים ציוניות למשקפיים כלכליות-ליברליות; על פערי התפיסה בין הציונות המעשית לציונות המדינית ביחס להתהוות המצב הפוליטי.

על מה דיברנו? על מאפייני הגוש הלפידיסטי - המאפיינים הסוציולוגיים של המרכז הפוליטי בישראל; על הכריזמטיות של גוש המרכז; על תודעת הרוב;  האם יש שוני בין מדיניות המרכז למדיניות הימין והשמאל; עליונות הנראות על המהות, השפעות של גישה טהרנית על הזירה הציבורית; על מוסר ואסתטיקה ומוסר אסתטי שמאפיין את הלפידיזם; על תגובת הנגד של קידוש הכיעור ושלילת האסתטי; על המשך המתח בין הנאורות לרומנטיקה, בין הצרפתים לגרמנים ובין יצריות לרציונאליות.

שוחחנו על שלל נושאים: הפתולוגיה של מחנה הימין, על המחלוקת בין הציונות המדינית לציונות המעשית ועל המצב של המערכת הפוליטית שיוצרת תמריצים קצרי טווח שלעתים צריך לשבור. מה משותף ללפיד ולנתניהו ומה ההבדל ביניהם? על הציונות בין משיחיות לנורמאליות בזעיר אנפין. האזנה נעימה!