PODCAST EPISODE

Short Summary of Torah Ohr Daf 65 - The Kabbalah of the Shabbos Table w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling

Short Daf Summaries - Project Likkutei Torah / Torah Ohr

Dec 31 2021 • 16 mins


ביאור על הנ"ל (סד, ג)

וה' הולך לפניהם יומם, והוי' הוא ובית דינו, וילך מאחריהם שנעשה שכינתא לאחוריהם דישראל. וביאור הענין בנה, עולמות צחתונים נקראים בשם נקבה שמקבלים ההשפעה מלמעלה. והנה, כדי שיהי' השפעת הזכר צריך להיות תחילה התעוררות הנקבה מקודם. וזהו שמלכות דאצי' המתלבשת בבי"ע עולה להתעורר למעלה, "למען יזמרך כבוד ולא ידום", ולפעמים היא בבחי' שירה ולפעמים בבחי' בקשה. וזהו בחי' יצי"מ, ועי"ז נעשה המשכה מלמעלה, להיות גילוי אלוקות בבחי' מלכות.

אך המשכה זו שע"י אתעדל"ת היא רק' מבחי' חכמה, ד"אבא יסד ברתא" היינו שבחי' מלכות, בחי' הדיבור, יכולה להמשיך רק מבחי' חכמה. אך התגלות הכתר הוא מעצמו, ונתגלה בשעת מ"ת ובשעת קרי"ס, ועי"ז "הפך ים ליבשה" שנעשה מהעלם גילוי, שבחי' או"א, עלמא דאתכסיא, נמשך בזו"נ, עלמא דאתגליא.

וזהו "שם נשמחה בו", שמחה של מצוה בתגלות הכתר.

וזהו שמתחילה בעת יציאת מצרים הי' ו"ה, בחי' מלכות דאצי' מקור נשמות ישראל, הולך לפניהם, שנשמות ישראל נמשכו אחרי המלכות שעולה מהגלות. אך בעת קרי"ס כשנמשך בחי' הכתר נאמר "עד יעבור עמך הוי'" שישראל נעשו למעלה מהוי' בהתגלות בחי' הכתר. ולכן כתיב "ויסע מלאך ה' ההולך לפניהם", שבשעת יצי"מ היה למעלה מבנ"י, "וילך מאחריהם", שבשעת קרי"ס נעשו ישראל למעלה ובחי' כנס"י הי' מאחריהם.


ויאמר משה אכלוהו היום (סה, א)

להבין למה לא ירד המן בשבת, ומהו ההקשר בין מן למ"ת, שלפני מ"ת הי' צריך להיות ירידת המן "למען אנסנו". אך הענין שהתורה היא בחי' אותיות, ס"ר אותיות כנגד ס"ר נשמות. דענין האותיות הוא המשכה מלשון אתא בוקר, דהתהוות העולם הוא רק מבחי' הארה דהארה, וצריך להיות המשכת הסובב במללא ע"י בנ"י, במי נמלך כו'. וזהו "הוי' בצאתך משעיר," שההמשכה והגילוי במ"ת הוא מבחי' שערות, הארה בעלמא, ונמשך בגילוי במ"ת - "ארץ רעשה" - ע"י בני ישראל.

והנה, המלאכים ביקשו "תנה הודך על השמים", אך בנ"י זכו לזה ע"י אתכפיא סט"א בשעבוד מצרים. ועד"ז תיקנו סדר תפילות בכל יום כדי להיות אתכפיא סט"א, "אכלתי יערי עם דבשי", שענין האכילה הוא שהמובחר נכלל בנפש והפסולת נדחה לחוץ, וכך הוא בהתהפכות הנפש לאלוקות, שהמובר נכלל באלוקות ואהבת כו', והפסולת נדחה לחוץ באמירת סלח לנו, אשמנו כו'.

אך הנה יש ב' מיני אכילות, אכילה ביום חול הוא ענין הבירור, משא"כ אכילת שבת הוא "לשובע נפשו", בחי' "אז תתענג על הוי'", ואין בו בירור.

והנה, ב' אכילות אלו הם ע"י המן, דבמן נאמר "ותעל שכבת הטל" שטל הוא בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת, ומזה נמשך הכח לאדם לבחי' עלי' להעלות את הנשמה, שזהו ענין ""למען אנסנו הילך בתורתי" בחי' הליכה ועליה ע"י אותיות התורה.

והנה, המן שהוא מבחי' טל העליון נאמר "היום לא תמצאוהו בשדה", דשדה הוא בחי' ו"ק גשמיים, ובשבת נאמר "אכלוהו היום", בחי' התענוג. דהנה בשבת הוא עליית פנימיות העולמות, ולכן שאר ההשפעות שהם מחיצוניות העולמות נמצאים גם בשבת, משא"כ המן שהוא מבחי' פנימיות, ובחול נמשך ע"י בחי' צמצום ולילה, אך בשבת הוא שביתה ועליה מבחי' הצמצומים.

Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)